#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עוסקין ביו&quot;ט לה&#x27; או לכם?"	"ר&#x27; אליעזר ס&quot;ל או כולו לה&#x27; או כולו לכם, ור&#x27; יהושע ס&quot;ל חצי לה&#x27; וחצי לכם [חוץ משבועות פורים ושבת דכו&quot;ע מודו דבעינן חצי לה&#x27; וחצי לכם], וקיי&quot;ל כר&#x27; יהושע (ב&quot;י), וא&quot;צ חצי לה&#x27; וחצי לכם בדיוק (פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; רמ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שפ&quot;א ביצה ט&quot;ו ע&quot;ב) ומ&quot;מ ראוי שלא לפחות מחצי לה&#x27; (כה&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לצמצם בהוצאותיו?	"כתב הטור אע&quot;פ שבכל השנה ראוי לצמצם מ&quot;מ בהוצאות שבת ויו&quot;ט אין לצמצם דהקב&quot;ה אומר לוו עלי ואני פורע (גמ&#x27; ביצה ט&quot;ו ע&quot;ב, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואל) דזהו תוכחה מרובה להרחיק ממותרות בימי החול שלא לבא לידי גזל וחמס וחרפה, והסיבה הגדולה הוא מחמת הנשים שדעתן קלות ואינן רואין את הנולד"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לכבד יו&quot;ט?	"ראוי לכבדו כמו בשבת, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דירחץ בחמין בערב יו&quot;ט, ילבש כסות נקיה, וצריך להשתדל בעצמו להכין שום דבר לצורך יו&quot;ט, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה לכבדו) דאף שייך הדינים דממצוא חפצך ודבר דבר ביו&quot;ט"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בערב יו&quot;ט?	"דינו כערב שבת דאינו ראוי לקבוע סעודה ממנחה קטנה ולמעלה [היינו חצי שעה סמוך למנחה קטנה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ממנחה)], וה&quot;ה דאסור לעשות מלאכה אחר זמן מנחה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ממנחה), וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) שלא יבזה המועדות שהם זכר ליציאת מצרים וכל התורה מיוסד על יציאת מצרים"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי סעודת שלישית בערב יו&quot;ט שחל בשבת?	"לכתחילה יאכלנה קודם ט&#x27; שעות, אבל בדיעבד מותר לאכול אח&quot;כ אבל יזהר שרק יאכל מעט פת כדי שיאכל בלילה לתיאבון (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) [לפי המחה&quot;ש רק יאכל כביצה פת, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) מקיל לאכול יותר ובלבד שלא יקבע סעודה כמו שרגיל בחול, אבל לא יקיל כ&quot;כ לסמוך על שיטת ר&#x27; יוסי דס&quot;ל דאוכלין כל היום]"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט ראשון שחל בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דה&quot;נ ראוי לאכול סעודת שלישית קודם ט&#x27; שעות (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תע&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה בעיו&quot;ט) מפקפק עליו דאנן בקיאי בקביעי דירחא והעיקר הוא יו&quot;ט ראשון וא&quot;כ מנין לנו להחמיר בו כ&quot;כ"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות פת בערב יו&quot;ט?	יש מצוה ללוש פת לכבוד יו&quot;ט דומיא דשבת (רמ&quot;א)	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחם משנה ביו&quot;ט?	"יש מח&#x27; במדרשים אם נפל מן ביו&quot;ט ואם לא נפל ביו&quot;ט בע&quot;כ נפל כפל מערב יו&quot;ט וזכר לזה צריך לחם משנה (עי&#x27; תוס&#x27; ב&#x27; ע&quot;ב), ואנן קיי&quot;ל דנפל כפל מערב יו&quot;ט ולפיכך צריך לחם משנה ביו&quot;ט (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [וממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) משמע דרק צריך לחם משנה לב&#x27; סעודות, אכן מבואר ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רצ&quot;א סע&#x27; ד&#x27;) דלכל סעודה צריך לחם משנה, והכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;א) מדייק שהרמב&quot;ם ס&quot;ל דא&quot;צ לחם משנה אלא לסעודות של חיוב, ונמצאת דיתכן דיש בזה מח&#x27; בין המחבר ורמ&quot;א]"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשתות יין ביו&quot;ט?	"מלבד קידוש צריך לקבוע כל סעודה על היין (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {ומשמע דצריך לקבוע על היין וא&quot;כ לכל הפחות צריך רביעית, וכן אומרים בשם ריש&quot;א, וע&quot;ע בחוט שני (פכ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דכתב דא&quot;צ רביעית}, ומ&quot;מ מבואר במהרש&quot;א (נדרים מ&quot;ט ע&quot;ב) דאם מצערו א&quot;צ לשתות יין אלא בליל פסח"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיץ ענבים?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תע&quot;ב סע&#x27; י&quot;ב) דיש סוברים דמיץ ענבים אינו משמח, אבל הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א ס&quot;ל דמשמח"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול בשר?	"יש מצוה לאכול בשר אם ידו משגת (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ונוהגין להרבות במיני מאכלים יותר משבת (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים שמחת יו&quot;ט בבשר עוף?	"היד אפרים (יו&quot;ד סי&#x27; א&#x27;) והשבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח) ס&quot;ל דיוצאין, אבל הדרכ&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ט) ור&#x27; משה (רבבות אפרים ח&quot;א סי&#x27; ש&quot;נ) ואור לציון (ח&quot;ג פי&quot;ח אות י&quot;א) ס&quot;ל דאינו יוצא אלא בבשר בהמה {ומסתבר דחיוב בשר בזה&quot;ז אינו אלא כשאר דברים המשמחים וסגי בבשר עוף אם זה משמחו}"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים תקנו להרבות בסעודה?	"יו&quot;ט ראשון דפסח [שהוא יום הגאולה וחירות], שבועות [לפי שהוא יום מתן תורה], ר&quot;ה [סימן טוב לתחילת השנה], שמיני עצרת [לפי שהוא חשוב ורגל בפנ&quot;ע], אבל לא ביו&quot;ט ראשון דסוכות לפי שהם טרודים בסוכה וד&#x27; מינים ואין פנאי להכן הסעודה (תוס&#x27; חולין פ&quot;ג ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה בגדים ילבש ביו&quot;ט?	"מבואר בירושלמי (קידושין פ&quot;א ה&quot;ד) דבגדי יו&quot;ט טובים מבגדי שבת, וכן פסק המחבר, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דהוי בכלל שמחה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ופשוט דדוקא כשידו משגת {ומשמע דלא מהני שיהיה בגדים מיוחדים ליו&quot;ט אלא שבעצם צריכים להיות חשובים טפי ובבגדים שלנו קשה לקיים זה}"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אוכלים שלש סעודות ביו&quot;ט?	"הטור הביא דיש אומרים שצריך לאכול ג&#x27; סעודות ביו&quot;ט, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם אבל הרא&quot;ש לא נהג כן, והב&quot;י השיג עליו דאינו מוכרח מהרמב&quot;ם כלום [דכתב שצריך לאכול ג&#x27; סעודות בשבת, וגם צריך לקבוע כל הסעודה על היין ולבצוע על ב&#x27; ככרות, והרמב&quot;ם מסיים וכן בימים טובים, ואינו מוכרח דקאי אף על החיוב לאכול ג&#x27; סעודות], ולמעשה פסק המחבר דאין נוהגין לאכול ג&#x27; סעודות ביו&quot;ט, ואפ&quot;ה הב&quot;י הביא מכל בו שמקיימים זה כשאוכל תבשיל שני בתוך הסעודה [ומה שהביא המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מסדר היום שטוב שיאכל פירות, באמת הסדר היום מיירי בשבת שחל בערב יו&quot;ט ולא בסעודות שלישית ביו&quot;ט (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ד)]"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול פת בסעודות יו&quot;ט?	"כן (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ובאמת הוא מח&#x27; ראשונים דתוס&#x27; בסוכה (כ&quot;ז ע&quot;א) והרא&quot;ש ס&quot;ל דא&quot;צ לאכול פת אבל תוס&#x27; בברכות (מ&quot;ט ע&quot;ב) והר&quot;ן כתבו דצריך לאכול פת, ומיהו מהר&quot;ן משמע דסגי במיני מזונות, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) כתב דכן משמע מדאמרינן דרק לילה ראשונה חובה לאכול מצה ש&quot;מ דביו&quot;ט סגי במיני מזונות, אבל הקשה מסי&#x27; קפ&quot;ח דקיי&quot;ל דאם שכח יעלה ויבא צריך לחזור ולברך"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לאכול הסעודה בלילה?	"יאכל ב&#x27; סעודות ביום ויקדש בשחרית הקידוש של לילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ואם קשה לו יכול להקל לאכול מיני מזונות (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד 1) באין לביהכ&quot;נ 2) יוצאין מביהכ&quot;נ?	"1) איתא בגמ&#x27; דמאחרין לבא, וביאר רש&quot;י כדי לטרוח בסעודת יו&quot;ט קודם שילכו לביהכ&quot;נ, אבל כתב הב&quot;ח דבזה&quot;ז שמאריכין בפיוטים בתפילה אין מאחרין, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דיש פנאי לנשים להכין הסעודה שבעליהם מתפללין בביהכ&quot;נ, והגר&quot;י פיק פי&#x27; שקרוב לודאי שיעברו זמן ק&quot;ש לפיכך צריך להשכים להתפלל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) נקט כטעם זה 2) ממהרין לצאת משום שמחת יו&quot;ט (רמ&quot;א), ויש לגעור בחזנים שמאריכין יותר מחציו של יום ואין זה חצי לה&#x27; וחצי לכם (יש&quot;ש ביצה פ&quot;ב סי&#x27; ה&#x27;, מג&quot;א בהקדמה, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [לפי היש&quot;ש היינו אחר שש שעות שוות, ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) היינו אחר חצות], אבל אותם שמתענגים בזה אפשר שזהו אצלם עונג יו&quot;ט (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לסדר היום של יו&quot;ט?	"הרמב&quot;ם כתב שדורשין אחר סעודת שחרית, והיש&quot;ש כתב דעדיף לדרוש קודם הסעודה, והכריע המג&quot;א (בהקדמה) דהשתא דאין דורשין דינים בדרשה יכול לדרוש אחר הסעודה אע&quot;פ ששתה רביעית באמצע הסעודה, וכתב הטור בשם הרמב&quot;ם שיקדים לילך לביהכ&quot;נ [והקשה הפרישה (ס&quot;ק ה&#x27;) הרי אמרינן מאחרין לבא, ותי&#x27; דיקדים לביהכ&quot;נ קודם שיאכל] וחוזרין לבתיהם לאכול {מעט} ואח&quot;כ הולכים לביהמ&quot;ד ללמוד עד חצי היום ואז מתפללין מנחה ואח&quot;כ חוזרים לבתיהם להתענג בשמחת יו&quot;ט עד הלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להיות בשמחה ביו&quot;ט?	"יש מצוה דאורייתא להיות בשמחה כל ימי יו&quot;ט וחוה&quot;מ דכתיב ושמחת בחגך [ולגבי ליל ראשון, השאג&quot;א ס&quot;ל דהוא מדרבנן, והמג&quot;א (סי&#x27; תקמ&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דאף זה מדאורייתא, ועי&#x27; בעמק ברכה (שמחת יו&quot;ט) דפליגי רק לגבי שלמי שמחה אבל לכו&quot;ע שמחה ביין וכו&#x27; הוי מדאורייתא אפי&#x27; בלילה ראשונה], ואפי&#x27; נשים מחויבות במצוה זו (שאג&quot;א סי&#x27; ס&quot;ה - ס&quot;ט, שע&quot;ת ס&quot;ק ה., מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), אמנם כתב רע&quot;א (סי&#x27; א&#x27; בהשמטות) דתלוי במח&#x27; רמב&quot;ם וראב&quot;ד אם אשה עצמה מחויבת בשמחה או בעלה משמחה {ויש בזה מח&#x27; אביי ור&#x27; זירא בר&quot;ה (ו&#x27; ע&quot;ב)}, וכתב רע&quot;א דאפי&#x27; להרמב&quot;ם דאשה מחויבת בשמחה אינה מחויבת לאכול פת וממילא אינה חוזרת אם שכחה יעלה ויבא, וכן פסק השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; י&quot;ח)"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי להיות בשמחה פעם אחת ביו&quot;ט?	"כתב החוט שני (פכ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דצריך להיות בשמחה במשך כל ימי החג, ואומרים בשם הגר&quot;א שהיא מצוה שיותר קשה לקיימה משאר המצות מפני שצריך להסר כל צער ודאגה, ואם ח&quot;ו יש חולה מסוכן בביתו צריך להשתדל בכל כחו להסיר הצער והדאגות"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוה&quot;מ?	"נוהג בה שמחה אבל אין נוהג בה כבוד ועונג דלא כתיב ביה מקרא קודש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והקשה השעה&quot;צ (סי&#x27; תק&quot;ל ס&quot;ק ד&#x27;) שהרמב&quot;ם כתב שגם בחוה&quot;מ כתיב מקרא קודש, וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ת&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) דאמרינן מקרא קודש בתפילה בחוה&quot;מ"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד 1) אנשים 2) נשים 3) ילדים, מקיימים מצות שמחה?	"1) איתא בגמ&#x27; פסחים (ק&quot;ט ע&quot;א) דבזמן הבית אין שמחה אלא בבשר שלמים אבל בזה&quot;ז אין שמחה אלא ביין, והרמב&quot;ם כתב דאפי&#x27; בזה&quot;ז יש שמחה בבשר, ותמה עליו הב&quot;י הרי אמרינן בגמ&#x27; דבזה&quot;ז ליכא שמחה בבשר, ותי&#x27; הב&quot;ח דהעיקר שמחה ביין אבל עדיין יש קצת שמחה בבשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה כיצד) 2) אמרינן בגמ&#x27; (פסחים שם) דקונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו, ואם אין ידו משגת לכל הפחות יקנה להם מנעלים (א&quot;ר בשם מהרי&quot;ל, ביה&quot;ל ד&quot;ה כפי) [ומצדד ספר משמרת המועדות דיכול לקנות לה בגד שמיוחד ליו&quot;ט ואז מקיים בה שמחה להרבה ימים טובים (פסק&quot;ת הע&#x27; 77), וכן נקט הגר&quot;ש פעלדער שליט&quot;א], ויכול לקנות לאשתו שאר דברים שמשמחה (חוט שני פכ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; פ&#x27; אות ג&#x27;) {וכיון דכתבו הפוסקים (חוט שני פכ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דמלבד החיוב להיות בשמחה בכלל בימי החג יש מצוה גם לעשות פעולות השמחות יתכן דצריך לקנות לה דברים שאפשר לה להשתמש בהם ביו&quot;ט, ורשז&quot;א (שלחן שלמה) מקיל אפי&#x27; במכשירי חשמל} 3) הרמב&quot;ם כתב קליות ואגוזים, ותמה הב&quot;י הרי מצינו זה דוקא ליל פסח כדי שישאלו התינוקות, ותי&#x27; הב&quot;ח דמשמח הילדים ע&quot;י האגוזים וממילא לא יישנו וישאלו "	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשמח גם עניים?	"כתב הרמב&quot;ם דאם רק משמח משפחתו ולא עניים אחרים אין זה שמחת מצוה אלא שמחת כריסו (טור), וגם הזוהר מפליג בעונש מי שאינו נותן מסעודתו לעני ביו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך ליתן גם להעניים המתביישין לפשוט ידיהם ולבקש ואשרי האנשים שמשימין עין על זה שמזכין לעצמן ומזכין לכל אנשי העיר"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להתענות תענית חלום ביו&quot;ט?	"הרמ&quot;א כתב דדינו כשבת דצריך להתענות [ולפי המהר&quot;י ווייל צריך ללמוד כל היום משום כולו לה&#x27;, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) השיג עליו דהעצם תענית הוי כולו לה&#x27; ועוד באמת הוא תענוג לו וא&quot;כ הוי לכם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)], אבל הא&quot;ר הביא מהר&quot;ש דאם יש עוד צד להקל יש להקל בזה יותר משבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לטהר עצמו ברגל?	"כתב השאג&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ז) דהא דאמרינן בר&quot;ה (ט&quot;ז ע&quot;ב) חייב אדם לטהר עצמו ברגל היינו דוקא בזמן הבית ולא בזמן הזה, וכן דייק שו&quot;ת יד אליהו (סי&#x27; ס&quot;ח) מרמב&quot;ם (שע&quot;ת ס&quot;ק ה.), וכן נקט השפ&quot;א, ואין להביא ראיה מטור (סי&#x27; תר&quot;ג) דיש חיוב דהתם בא לפרש הירושלמי ובזמן הירושלמי היה להם אפר חטאת, וכ&quot;כ הקרבן נתנאל (סוף יומא אות צ&#x27;) דיש חיוב דוקא בזמן שיש אפר חטאת, ואפ&quot;ה כתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ח ס&quot;ק קס&quot;ה) ע&quot;פ הפמ&quot;ג (שם א&quot;א ס&quot;ק ע&#x27;) דיש מנהג לכל ישראל [ובפרט כהנים שנושאין כפיהם] ערב יו&quot;ט כדי לטהר עצמם ברגל, והוסיף הכה&quot;ח (סי&#x27; תרצ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ג) אפי&#x27; ערב פורים"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לקבל פני רבו ברגל?	"כתב הנוב&quot;י (תניינא או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ד) דבזמן הזה דליכא ביהמ&quot;ק ליכא חיוב לקבל פני רבו, ואפ&quot;ה נכון לעשות הכי (שע&quot;ת ס&quot;ק ה.), ומבואר ברש&quot;י (סוכה י&#x27; ע&quot;ב) דמקרי שליח מצוה (עי&#x27; במצפה איתן שם), ואע&quot;פ שיש חולקים על הנוב&quot;י (כגון הערול&quot;נ סוכה כ&quot;ז ע&quot;ב, יערות דבש, ר&#x27; שלמה קלוגר) וס&quot;ל דבעצם יש חיוב אפי&#x27; בזה&quot;ז, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ש&quot;א סע&#x27; ד&#x27;), ומ&quot;מ כתב הפסק&quot;ת (אות י&quot;ח) דיש פוטרים משום דאין לנו ת&quot;ח בזמנינו"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה עלייה לרגל בזמנינו?	"כפשוטו ליכא מצוה אלא שהיו נוהגין לעלות וכמ&quot;ש הר&quot;ן (ריש תענית), וכן נקט האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קכ&quot;ב) דעלו זכר וגעגועים לבנין ציון וירושלים, וע&quot;ע במהר&quot;ץ חיות (נדרים כ&quot;ג) דמשמע דיש חיוב אפי&#x27; בזמנינו"	סימן תקכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יהיה כוונתו בשעת השמחה?	לא יכוין לקלות ראש אלא לשמחה של מצוה של עבודת היוצר, והוסיף הטור שחסידים בשעת שמחתם יותר ויותר מברכין ומשבחין את הקב&quot;ה, ויאמר בלבו אם זהו שמחת עוה&quot;ז על אחת כמה וכמה יהיה השמחה בעוה&quot;ב שאין אחריה תוגה ויתפלל להקב&quot;ה שיטה לבו לעבדו ולעשות רצונו בלב שלם ושישמחנו בשמחת העולם [והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) מקצר דבריו]	סימן תקכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לייסר ילד ביו&quot;ט?	"כתב החוט שני (פכ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דמותר דהוי בכלל עבודת היוצר אע&quot;פ שמבטל את הקטן משמחה"	סימן תקכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעל תשובה דרגיל לסגף עצמו כל השנה?	"כתב הבית יעקב דאפ&quot;ה לא יתענה בשבת ויו&quot;ט וחנוכה ופורים (באה&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [והקשה ר&quot;י באק ממר בריה דרבינא דהתענה כל השנה חוץ משבועות ופורים וערב יוה&quot;כ, וי&quot;ל דהתם היה תענוג לו ולא כבעל תשובה לסיגוף]"	סימן תקכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו ב&quot;ד בזמן הרגלים?	יעמדו שוטרים שלא יכשלו אנשים ונשים בעבירה, ובאמת כל השנה מחויבין להשגיח על זה אבל בזמן הרגל מצוי הקלקול ביותר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), וכל מי שיש בידו למחות בודאי מחויב למחות (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן תקכט סעיף ד		
